<h1>הבתים — שערי עירובין שער שביעי</h1>
<h2>דף כג.</h2>
כשם שמברכין על עירובי חצירות ושיתופי מבואות כך מברכין על עירובי תחומין. ואומרים, בזה העירוב יהיה מותר לנו להלך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח. ואם היה אחד מערב ע"י רבים אומר, בזה העירוב יהיה מותר לפלוני ופלוני ולבני מקום פלוני או לבני עיר זו להלך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח. לשון רבינו משה. והראב"ד כתב שאין מברכין על עירובי תחומין, שאינו דומה לעירובי חצירות ושיתופי מבואות, כי עירובי חצירות ושיתופי מבואות יש בהם היכר לשבת שלא להוציא לר"ה. אבל עירובי תחומין הוא להקל ולא להחמיר, אע"פ שאין מערבין אלא לדברי מצוה, אין המצוה נוגעת לעירוב, ואיך יאמר וצונו על מצות עירוב. והרב ר' יהונתן הכהן כתב, מ"מ צונו שלא נלך לרצוננו, אלא נתן לנו שיעור, כי לא נוכל ללכת [אלא] ארבעת אלפים בשבת ממקום שביתתנו. והענין כך הוא, שהואיל וצונו בתורה שלא נסור מכל הדברים אשר יגידו ב"ד שבכל דור ודור, ומן התורה מותר לילך יותר מאלפים אמה עד שלש פרסאות, וחכמים אסור לילך יותר מאלפים אמה בלא עירוב, והגידו לנו זה העירוב היאך הוא ובאיזה דרך נקנה שביתה ושיעור העירוב ומקום הנחתו, הרי זו מצוה מדברי סופרים התלויה במצות לא תסור. ומפני זה מברך עליה כדרך שמברך על שאר המצוות שהן מדברי סופרים.
<h2>דף לד.</h2>
אמרו לו שנים צא וערב עלינו, אחד עירב עליו מבעוד יום ואחד עירב עליו בין השמשות, זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשיכה, שניהם קנו עירוב, שבין השמשות ספק הוא וספק העירוב כשר. ואעפ"כ ספק חשיכה ספק לא חשיכה אין מערבין עירובי תחומין לכתחלה, ואם עירב ה"ז עירוב. לשון רבינו משה. חכמי התוספות ביארו דבר זה בעירובי חצרות, אבל עירובי תחומין צריך שיהיה קיים משחשיכה. וביאור הר"ם עיקר.
